מתפקידיו החשובים של הרכב ביצוע הוא בהזמנת כתיבה של יצירות חדשות. מידי עונה אנו מזמינים יצירות ממלחינים מובילים ומבצעים אותן בבכורה עולמית ולאורך העונה. בתוך כך מוקדש מקום חשוב למוזיקה ישראלית. מגוון השפות המוזיקליות, הסגנונות והאמצעים בתקופתנו מייצר לא פעם בלבול ודעות קדומות בקרב ציבור המאזינים. למוזיקה העכשווית פנים רבות ואנו שמחים לגלות בכל פעם מחדש כי יצירות חדשות מתקבלות בסקרנות ובאהדה רבה ע"י הקהל..
המלחין יורי ברנר, יליד מוסקבה 1974, החל לנגן בפסנתר בגיל 4 ולהלחין בגיל 7. למד בבית הספר למוזיקה של קונסרבטוריון צ'יקובסקי במוסקבה והשתלם בנגינת בסון ובקומפוזיציה. לאחר לימודים והופעות ברוסיה, בגרמניה ובהולנד עלה לישראל והשלים את לימודי התואר השלישי בהלחנה באוניברסיטת בר-אילן. בתחילת דרכו בישראל זכה בפרס "קלון" למלחינים מצטיינים צעירים והוכר כמלחין מצטיין על ידי משרד החינוך, התרבות והמדע, וכן זכה במלגת הצטיינות של קרן התרבות אמריקה-ישראל.
ברנר כתב למעלה מ-50 יצירות למגוון הרכבים וסגנונות ובהם: סונטות לפסנתר, מוזיקה קאמרית הכוללת שתי רביעיות מיתרים, יצירות לתזמורת גדולה ותזמורת מיתרים, פרקי תהילים למקהלה ולתזמורת, סימפוניה קונצ'רטנטה לויולה ותזמורת סימפונית ועוד. בשנים אחרונות אורי הקדיש את רוב הופעותיו לשילוב של אלתור חופשי עם מוסיקה כתובה, החל מיצירותיו שלו, דרך יצירות של סקריאבין, בארטוק, סטרווינסקי, רבל ועוד, וכלה במוזיקה של טרובדורים מימי הביניים.
ברנר זכה בפרסים יוקרתיים ובמלגות הצטיינות, הוכר כמלחין מצטיין מטעם משרד התרבות, בשנת 2006 זכה בפרס ראש הממשלה למלחינים. ב-2008 התמנה ברנר למלחין הבית של הסינפונייטה הישראלית באר שבע והרבה מיצירותיו זכו לביצועים של התזמורת תחת מאסטרו דורון סלומון כמנצח ואחרים. ב-2016 התמנה ברנר למנהל המוזיקלי של תיאטרון "מיקרו" בירושלים. ב- 2017 התמנה לנהל את קונסרבטוריון רון שולמית.
ציפי פליישר היא אחת המלחינות המובילות בישראל. עבודתה היצירתית תוחמת כארבעים שנות יצירה בכל הסוגות המוזיקליות העיקריות, ומשקפת זרמים סגנוניים חשובים לדינמיקה של היצירה העכשווית המוזיקלית-בימתית בישראל ובעולם. יצירותיה הופיעו על גבי תקליטורים בהפקת חברות בינלאומיות והמכון למוסיקה ישראלית, וזכו להכרה עולמית ולשידורים בתחנות רדיו בישראל וברחבי תבל.
ציפי פליישר נולדה בחיפה בשנת 1946, וגדלה בסביבה יהודית-ערבית שהטביעה חותם בל-ימחה על יצירתה. החלה לימודים פורמליים בפסנתר ובתיאוריה בקונסרבטוריון ע"ש רובין בחיפה, ואת לימודי התיכון סיימה במגמה המזרחנית בבית הספר הריאלי בחיפה. לאחר מכן המשיכה בלימודים אקדמיים בתחומי המוזיקה, המזרחנות והבלשנות. בין מוריה החשובים בתחום המוזיקה בישראל ניתן למנות את יצחק סדאי, נעם שריף ומנדי רודן.
סגנונה של פליישר עובר תהפוכות במרוצת חייה היצירתיים. ההתחלות בשנות השבעים מאופיינות בגישוש וחיפוש אחר סגנון הלחנה שישלב בתוכו את השכלתה בתחום המזרח. שנות השמונים הביאו לעיצוב וגיבשו סגנון זה אשר מכיל מצלול רגיש ודימויים מנופי ישראל. עבודתה הגיעה לשיאים חדשים עם יצירות אשר חוברו בסוף שנות השמונים לתמלילים בערבית ספרותית, שהבולטת שבהם היא הקנטטה כשני ענפים. בשנות התשעים העמיק מבטה בזמן ובמקום, תוך שילוב אלמנטים ממרחבי העולם השמי ואף מעבר לו, ובכלל זה התייחסויות אל תרבויות עתיקות. שנות האלפיים מתאפיינות בפריצתה של המלחינה אל הז'אנרים רחבי-היריעה של הסימפוניה והאופרה, שאפשרו לה להרחיב את מבעה האמנותי.
פליישר היא גם אחת התורמות הפעילות ביותר לאידיאולוגיה של החינוך המוזיקלי בארץ, תרומה המתבטאת הן בעבודתה החינוכית והן בפרסומיה הרבים בתחום החינוך המוזיקלי וחקר הזמר העברי. כיום, ממשיכה בפעילות אינטנסיבית הן בתחום היצירה המוזיקלית – המגיעה לשיא חדש עם השלמת הגרנד-אופרה אדפה – והן בסיכום מפעל חייה בחקר הזמר העברי. זה עתה התפרסמה ערכה חינוכית מקוונת בעקבות אופרת הילדים שלה אואזיס.
בנימין יוסופוב הוא אחד המלחינים הישראליים המוערכים ביותר הפועלים היום ועבודתו זוכה להתייחסות אוהדת מאד מן הקהל, מבקרי המוסיקה וקהילת המוסיקאים. לאורך הדרך זכה בפרסים רבים על פועלו כמלחין, כפסנתרן וכמנצח, בארץ ובזירה הבינלאומית. ביניהם נציין את פרס ראש הממשלה שהוענק לו בשנת 2003, פרס אקו"ם ופרס לנדאו. יצירותיו מבוצעות על ידי תזמורות ומבצעים חשובים כמו הפילהרמונית הישראלית, הפילהרמונית של לונדון התזמורת הסימפונית של טורנטו וכן הרכבים קמריים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם. יוסופוב משתף פעולה כמלחין וכמבצע עם הכנר מקסים וונגרוב וסולנים רבים אחרים: הצ'לן מישה מייסקי, הכנר ואדים רפין ואחרים.
יוסופוב נולד בטאג'יקיסטאן ורכש את השכלתו המוסיקאלית בקונסרבטוריון צ'יקובסקי במוסקבה, עלה לישראל ומאוחר יותר קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן בארץ. כתיבתו שואבת השראתה מן המסורת היהודית, מן ההשפעות האתניות / מוסלמיות של ארץ מוצאו ומן הטכניקות שרכש בהשכלתו הקלאסית / מערבית. בכתיבתו הוא עושה שימוש בהצללות מיוחדות ואפקטים המדמים את כלי הנגינה הקלאסיים לכלים אתניים ובמקצבים הלקוחים מקהילות אתניות מרחבי העולם.
בעז בן-משה, יליד תל אביב, 1962, חתן פרס ראש הממשלה למלחינים 2003. הלחין כ-40 יצירות-מוסיקה סימפונית, קונצ'רטי, יצירות לקול ותזמורת, מוסיקה קאמרית להרכבים מגוונים, מוסיקה לכלי סולו ומוסיקה רב - תחומית. יצירותיו הוזמנו ובוצעו על ידי: התזמורת הסימפונית י-ם, , התזמורת הסימפונית החדשה-חיפה, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת פסטיבל ה"יין"-בורדו, צרפת, התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית-באר שבע, תזמורת הסימפונית של רויטלינגן (גרמניה), תזמורת המנדולינות הישראלית, אנסמבל "מיתר", אנסמבל המאה-21, זמרת הסופרן – רות צ'יזאק (גרמניה), זמרת הסופרן-הילה בג'יו, זמר הקונטרה טנור – אלון הררי, המנצחים - גיא בראונשטיין, אורי סגל, ורבים אחרים. יצירותיו של בן משה בוצעו בפסטיבלים החשובים בישראל, בפסטיבלים למוסיקה קאמרית בספרד וצרפת, בארצות הברית בפסטיבל הפסנתר בטנגלווד ובפסטיבל הפסנתר "טאובמן" באוניברסיטת מונט-קלייר בניו ג'רסי. ב - 2004 יצא לאור התקליטור "שערי ירושלים" ובו מבחר מיצירותיו. בראשית 2019 הוציא את When Music speaks… , אלבום מיצירותיו, בביצוע אנסמבל "מיתר" והחלילן ליאור איתן, אשר יצא בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית בתמיכת משרד התרבות.
בן-משה הוא פרופסור לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, כיהן כדיקן הפקולטה למוסיקה רב-תחומית 2011-2019, כמנהל האמנותי של חג המוסיקה הישראלית 2011-2017 וסגן המנהל לעניינים אקדמיים בביה"ס "רימון" לג'אז ומוסיקה בת זמנינו. בוגר האקדמיה למוסיקה בקומפוזיציה ובעל תואר דוקטור בקומפוזיציה מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב.
מלחין ומורה למוסיקה, יליד ישראל, 1974. בעל תואר ראשון ומוסמך הוראה מן הפקולטה לקומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. את לימודי המוסיקה החל בגיל שבע, בקונסרבטוריון בכפר סבא. במשך עשר שנים למד נגינה בכינור ולאחר מכן בוויולה. מעבר לתוכנית הלימודים המקובלת במגמת המוסיקה ב"תלמה- ילין", למד קומפוזיציה אצל פרופ' סרג'יו נטרא (1990-1994), ובהדרכתו הגיש רסיטל גמר לבחינת הבגרות בקומפוזיציה. בשנת 2000 סיים את לימודי התואר הראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים, במהלכם למד קומפוזיציה אצל דר' ארי בן שבתאי ופרופ' מרק קופיטמן. פז זכה בפרסי הלחנה שונים, ביניהם שני פרסי ראש הממשלה לקומפוזיטורים בשנים 2006 ו-2017; שלושה פרסי אקו"ם בשנים 2005, 2010 ו-2013; שני פרסי "ליברסון" בשנים 2000 ו-2006; פרס ראשון ופרס הקהל בתחרות בינלאומית שנערכה בסיאול, קוריאה, 2001; פרס ע"ש YOSHIRO IRINO במסגרת הפסטיבל של איגוד המלחינים האסיאני (ACL) בשנת 2004. כמו כן זכה פז במלגות שונות, בניהן מלגת קרן התרבות אמריקה ישראל (98-2000), מלגה ע"ש אברהם ופליציה קלון מטעם איגוד הקומפוזיטורים בישראל (2002) ומלגה מטעם האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. יצירותיו בוצעו ע"י גופי ביצוע רבים בארץ ובראשם שיתוף פעולה הדוק עם אנסמבל מיתר, אנסמבל המאה ה-21, קבוצת מוסיקה נובה, אנסמבל קפריזמה, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית חיפה, ואנסמבלים בינלאומיים רבים.
חבר פעיל באיגוד הקומפוזיטורים ובאקו"ם משנת 95. משנת 2008 מתגורר פז בתל-אביב ומלמד מוסיקה בתיכון עיוני לאמנויות "מוזות" ביפו מעניק הזדמנות לבני נוער שנשרו ממסגרות בעקבות משברי חיים ומצבי סיכון ורוצים לשלב לימודי אמנות בלימודים לבגרות. במסגרת זו פיתח פז תכנית לימודים ייחודית לבגרות במוסיקה המיועדת לתלמידים בעלי קשיי למידה.
המלחינה סטלה לרנר נולדה והתחנכה ברוסיה, סיימה בהצטינות יתרה את לימודי המוזיקולוגיה ופילולוגיה לקראת עלייתה ארצה בשנת 1990. יצירותיה בוצעו והוקלטו על ידי מיטב האמנים בארץ, זכו לביקורות נלהבות, והוצגו בקונצרטים מרכזיים של חג המוסיקה הישראלית, שהזמין ממנה, והציג בבכורה עולמית, גרסאות של שיריה לקול ולתזמורת סימפונית. הן מבוצעות ברסיטלים וקונצרטים של לידר ומוזיקה קאמרית בארץ ובעולם, ומהוות רפרטואר לימודי בפקולטות לזימרה בארץ ובחו"ל, לכיתות אמן ולתחרויות זימרה בינלאומיות. יצירותיה זוכות לכתבות מקיפות ומפרגנות של חגי חיטרון בעיתון "הארץ" ולהשמעות תכופות בתוכניות של "כאן קול המוזיקה". מופע מיצירותיה לציון 100 שנה להולדתה של לאה גולדברג, בו השתתפו כמה מן האמנים הבולטים בארץ, הציגה לראשונה את פרשנותה הייחודית לשירתה של גולדברג וביסס את מעמדה כמלחינה בולטת של השיר האמנותי בשפה העברית. בשנת 2011, נכללה שירתה באלבום "Forever to Remember" של חברת התקליטים האמריקניתRomeo Records , וזכתה להתייחסות חיובית מיוחדת ברבות מהביקורות על הדיסק.
בשנת 2016, יצא במכון למוסיקה ישראלית האלבום "שירת אישה" המוקדש כולו להלחנותיה לשירה עברית, בקולה של זמרת הסופרן שרון רוסטורף-זמיר. לצד העיסוק האינטנסיבי המתמשך שלה בתחום השיר האמנותי, כוללת המוזיקה של לרנר מגוון סגנונות וז'אנרים – החל מג'אז, דרך מוזיקה ליטורגית ועד למונודראמות לקול דובר ופסנתר. בנוסף לפעילותה האמנותית, פיתחה לרנר שיטות עבודה ייחודיות בתחום המוזיקה בחינוך המיוחד המבוססת על יצירת "דיוקנאות מוזיקליים" שנועדו לתת ביטוי לעולם הרגשי של הילד. גישתה הטיפולית זכתה להכרה מקצועית, והוצגה במחקרה "דיוקן מוזיקלי ככלי טיפולי", במספר פורומים אקדמיים ובכנס האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה אליו הוזמנה ב-2009 וב-2016.
המלחין והפסנתרן יצחק ידיד, יליד ירושלים, בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין, וקונסרבטוריון ניו-אינגלנד שבבוסטון, חוקר במסגרת לימודי הדוקטורט באוניברסיטת מונאש במלבורן את ההקשרים בין מוסיקה מזרחית קלאסית למוסיקה מערבית בת זמננו. חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת תשס"ו. חתן פרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת 2008. יצירותיו מתאפיינות בשילוב של סגנונות, בטכניקה כתיבה עשירה ובחיפוש תמידי בנבכי הנפש. ידיד כותב ומנגן מוסיקה עם משמעות רגשית עמוקה, ומבטא ביצירותיו רגשות הצומחים מן העולם היהודי-ישראלי. בסגנון המיוחד לו, הוא חוקר ומפתח טכניקת כתיבה מקורית, המחברת בין המוסיקה הקלאסית המערבית לבין אלתורים בסגנונות מזרחיים ויהודיים, בין נגינה מדויקת לבין נגינה חופשית ופורצת מסגרות. ידיד מושפע ביצירותיו מנושאים חוץ מוסיקאליים, כדוגמה, אלגוריית המערה של הפילוסוף היווני אפלטון, בה השתמש על מנת להעביר מסר ולחברו לרוח זמנינו. יצירותיו מוצגות לעתים כסיפור בשפת המוסיקה, ומציגות תמונות ומפגשים, טקסטורות של צבעים וחיבורים מרתקים של תרבויות וסגנונות שונים.
מלחין ואיש חינוך, נולד בתל-אביב בשנת 1960, וכיום חבר קיבוץ שדה-בוקר. הוא למד קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. כיום הוא מלמד מוסיקה הן בירושלים והן בנגב. באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים משמש וולפה כראש החוג לתורת המוסיקה, קומפוזיציה וניצוח. הוא מלמד גם בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים, אשר הוא נמנה על מייסדיו. כיוצר עסוק וולפה בפיתוח סגנון ניאו רומנטי המחבר מזרח ומערב, תוך שימת דגש על הקו המלודי בהשפעת מנגינות עממיות ושירים עבריים. גם ביתו שבמדבר מהווה מקור השראה חשוב בבחירת טקסטים, ובאווירה המאפיינת חלק נכבד מיצירותיו. בין יצירותיו האחרונות - מחזור של פואמות סימפוניות "שירים על ארץ", שעריכתן מסתיימת בימים אלה. הוא גם עוסק בעיבודים סימפוניים לשירים עבריים. מקום מיוחד תופסות יצירותיו הקאמריות אשר זכו להכרה מיוחדת בארץ ובעולם. וולפה הוא מנהלם המוסיקאלי של פסטיבל 'צלילים במדבר' בשדה-בוקר, אותו ייסד לפני שלוש עשרה שנה, של חג המוסיקה הישראלית ושל פסטיבל 'דיאלוגים מוסיקאליים' בלונדון, בירת בריטניה. בחודש מרץ 2009 הוענק לו פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום המוסיקה הקונצרטית.
כמעבד וכמנצח עסוק וולפה במגוון נרחב של פרויקטים, בהם הוא משתף פעולה עם הזמרים ברי סחרוף, אסף אבידן, קורין אלאל, הראל סקעת, עפר כלף, מורין נהדר, יונית שקד גולן, יאיר אפשטיין ומאיה בן-מאיר. השנה עסוק וולפה בניהול מוסיקאלי ובניצוח על פרויקטים תזמורתיים חדשים של הזמר אסף אבידן ולהקת המוז'וס באופרה הישראלית, של הזמרת מורין נהדר, המבצעת ממיטב המוסיקה הפרסית העממית בפסטיבל העוד, ואף על התזמורת האנדלוסית אשדוד במסגרת סדרת המנויים שלה. ממש לפני ימים ספורים ניצח וולפה על קונצרט חגיגי לציון שלוש-עשרה שנה לפסטיבל 'צלילים במדבר' ובו הציגה התזמורת הקאמרית הישראלית מבחר מעיבודיו של וולפה, אשר חוברו לערבי זמר עברי במהלך שנות קיומו של הפסטיבל. באמצע דצמבר יוענק למיכאל וולפה פרס נוסף – פרס רוזנבלום לאמן מצטיין מטעם עיריית תל-אביב "על יצירתו הרעננה, המעוגנת במורשת המוזיקלית הישראלית, ועל הישגו בניהול המוזיקלי של חג המוזיקה הישראלית.".
מלחין מנצח וצ'לן, למד קומפוזיציה באקדמיה ע"ש רובין בתל אביב אצל אבל ארליך ולימודי צ'לו אצל צבי הראל. בתום לימודיו נסע להשתלם בניו יורק וסיים את לימודי התואר השני במכללת מאנס, שם למד קומפוזיציה, צ'לו וניצוח אצל דיויד לואוב, פיטר ויילי ומיכאל צ'רי, ואת לימודי הדוקטורט השלים בג'וליארד. בזמן לימודיו בג'וליארד זכה במלגות ע"ש הנרי מנסיני ואלברט שזימראי, מלגת לימודים מטעם אוניברסיטת ייל ומלגת השתתפות בפסטיבל אספן. יצירותיו הוזמנו ובוצעו ע"י מיטב המבצעים בישראל, אירופה וארה"ב, ביניהם: רביעיית אביב, הויולנית רבקה גולני, הצ'לן מרק ג'ונסון (רבעיית וורמיר) שלישיית עתר, אנסמבל 'נדודים', הצ'לן תום קריינס (שלישיית פיבודי), מקהלת האיחוד, מקהלת האקדמיה, אנסמבל סירנות, מוזיקה נובה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, הפילהרמונית של OPOLE שבפולין, התזמורת הסימפונית של אוניברסיטת Northern Iliniois ואחרים. יצירותיו בוצעו בפסטיבלים רבים, ביניהם: אספן, נורפולק, הביאנאלה 'זמן עכשיו' למוזיקה בת-זמננו (2000, 2002), חג המוזיקה הישראלית, פסטיבל קול המוזיקה הקאמרית בגליל העליון, 'צלילים במדבר', פסטיבל 'קונטמפו', פסטיבל AIMS בספרד, ועוד, ושודרו בקול המוזיקה ובWQXR-. ב-1998 ייסד את האגודה למוזיקה קאמרית תל אביב, ומאז משמש כמנהלה המוזיקלי. הוא מלמד קומפוזיציה בבית ספר רימון ובמכללה האקדמית אונו. אלכס וסרמן ניצח על מיטב התזמורות ומשמש כמנצחה ומנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית והמרכז החדש למוזיקה רמת גן.
יצירותיו מבוצעות באולמות קונצרטים מרכזיים בארץ ובעולם. הופיע בסיורי קונצרטים כמלחין וכפסנתרן ברחבי אסיה, כולל הונג קונג ומקאו שבסין, וייטנאם, וארה"ב. נוסף על כך, יצירותיו ועיבודיו בוצעו והוקלטו בין השאר באולם קרנגי הול בניו יורק וברחבי ארה"ב, כמו גם באנגליה, יפן, מלזיה, סין, נפאל, וייטנאם, אירלנד, אוסטריה, איטליה, ועוד. יצירותיו מבוצעות על ידי התזמורות המובילות בישראל, ביניהן התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע, ואנסמבלים מובילים כגון אנסמבל מיתר, אנסמבל קפריזמה, רביעיית אריאל, מקהלת אנקור, מקהלת ניצן, שלישיית עתר ועוד. מבין המנצחים אשר ביצעו מיצירותיו: דורון סלומון, עומר מ. ולבר, יניב דינור, חן צימבליסטה, ועוד. באמתחתו מעל 40 יצירות קאמריות ותזמורתיות, ביניהם שלושה קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת, מספר יצירות תזמורתיות, שירים, מוסיקה קאמרית, ויצירות לפסנתר. בנוסף, כתב מוסיקה לשלושה סרטים באורך מלא, קרדיטים נוספים: כתיבה לספריות מוסיקה לסרטים וטלוויזיה בלונדון: Gothic Storm Music , The Library of the Human Soul. השתתף בפסטיבלים רבים בישראל ובחו"ל, ביניהם פסטיבל הקולנוע היהודי בהונג קונג (2012), פסטיבל צלילים במדבר, כנס איגוד נגני החצוצרה הבינלאומי בקליפורניה, ארה"ב (2016), ועוד רבים יצירותיו יוצאות לאור במסגרת המכון למוסיקה ישראלית (IMI) ובמסגרת הוצאת איגוד הקומפוזיטורים הישראלי (מל"י). ד"ר ויינר משמש כיום כחבר סגל המורים הבכיר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומכהן כראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה בירושלים. בעל תואר דוקטורט בקומפוזיציה מאוניברסיטת בר אילן, ותארים ראשון ושני בקומפוזיציה מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
תושב הגליל, בוגר בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית והחוגים למוזיקולוגיה פילוסופיה וחינוך (תעודת הוראה) באוניברסיטה העברית. למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ע"ש פראנץ ליסט בבודפשט וחינוך מוזיקאלי במכון קודאי בהונגריה. מנהל פדגוגי במרכז המוזיקה במעלות תרשיחא, מרצה ומייסד ומנהל תכנית "חברותַו" שפועלת בכמה מקומות ברחבי הארץ ומעניקה חינוך מוסיקלי איכותי, חוויתי וחברתי לתלמידי בתי ספר יסודיים בבתי ספר. החזון: מדינת ישראל היא המרכז הרוחני והתרבותי של עם ישראל ולכן לשיפור והעצמה של תכניות חינוך ותרבות יש השפעה הן על איכות החיים של האזרחים בישראל והן על העם היהודי כולו. בתוך כך: חינוך מוסיקלי ולשוני איכותי הוא אחד האופנים של הגשמת ערך הצדק החברתי. תכנית חברותַו להוראת מוזיקה ושירה עברית בבתי ספר יסודיים מיועדת להעניק חינוך מוסיקאלי ולשוני חווייתי ואיכותי לילדים מכל שכבות האוכלוסייה. התכנית החלה כמיזם שפיתח ערן במהלך הלימודים בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ופועלת כיום בשבעה בתי ספר. הצלחת התכנית היא בהפיכת המוסיקה מנושא שולי לכלי חינוכי מרכזי, החל מחינוך מוסיקלי ועידוד הנגינה דרך פיתוח יכולות קוגניטיביות, הורדת המתח והאלימות וקידום הסובלנות וכלה לחינוך לאהבת שירה עברית, פיתוח מיומנויות קריאה, עבודת צוות ועוד. לאחרונה יצא אלבום שירי המשוררות לאה גולדברג, זלדה וחמוטל בר-יוסף שהלחין ערן וזכה לשבחים רבים. כמו כן הוא מופיע בקביעות עם התכנית "צלילים בין אדם למקום" – מופע מוזיקלי מוסבר המדגיש את הקשר בין מוזיקה, יהדות וחינוך. בתפקידו הקודם מנהל החינוך של הסוכנות היהודית במדינות מרכז אירופה וכמייסד מרכז תרבות ישראל בבודפשט, הונגריה, הוביל ערן גישה עדכנית להכשרת מנהיגות יהודית צעירה. המודל שפיתח במרכז התרבות בבודפשט מועתק כיום לתכניות מנהיגות של קהילות יהודיות אחרות באירופה ובארץ.
פסנתרנית ומלחינה, בוגרת אקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במגמת קומפוזיציה בהדרכת המורים פרופסור מרק קופיטמן, פרופסור ינעם ליף ופרופסור ארי בן שבתאי ובפסנתר בבית ספר ע״ש בוכמן-מהטה עם פרופ' עמנואל קרסובסקי. טליה השתלמה בבית הספר למוסיקה מאנס ,ניו יורק עם מריו דבידובסקי ובפסנתר עם ויקטור רוזנבאום. היא מסיימת לימודי דוקטורט באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון, שם קיבלה את הפרס למרצה מצטיין לשנת 2015-2016 ונבחרה לקבל את המלגה ע״ש Irving G. Fine בקומפוזיציה לשנת 2016-17.
בקיץ 2017 השתתפה בקורס ManiFeste של ה-IRCAM בפריס. היא זכתה בפרס רוזנבלום לאמן צעיר מבטיח מעיריית ת״א לשנת 2016. בשנת 2014, נבחרה רביעיית המיתרים שלה “Obsession” ע״י מאסטרו לורין מאזל לביצוע בפסטיבל Castleton. זכתה בפרס קלון לשנת 2012 ובשנת 2011 השתתפה בקורס Royaumont ,בצרפת.
יצירותיה בוצעו ברחבי העולם: בצרפת, קנדה, אוסטרליה, פיליפינים, גרמניה, ארה״ב, אנגליה, יוון, איטליה וישראל ע״י אנסמבלים שונים כגון: ICE, Collage new music, Lydian string quartet, North-South Consonance, אנסמבל מיתר, Les Cris de Paris, טריו עתר, Ensemble Recherche du Midi, Uroboros ensemble. בנובמבר 2017 ייצגה את ישראל בפסטיבל International Society for Contemporary Music שבונקובר, שם בוצעה יצירתה “Reminiscence”.
יהודית שייטין היא מלחינה שהמוזיקה שלה תוארה כ"רבת המצאה. בכל רמה אפשרית, מהנה ביותר ומפתיעה מאד" (הוושינגטון פוסט). שייטין עוסקת בהרחבת מבנים של סאונד – מקולות של סרטי הקלטה נקעים ועד קולות של מכונות, קולות של חיות ועוד. בתוך כך מפתחת שייטין גם טכניקות חדשות להפקת צליל מכלי הנגינה המסורתיים. חקר עולמות הסאונד וצבע הצליל הם במרכז העשייה הקומפוזיטורית שלה תוך מחקר מתמיד של נושא תפיסת המוזיקה. בעבודתה מרבה שייטין לשלב בין נגינה אינסטרומנטלית מסורתית ועולם המדיה החדשה. יצירותיה הוזמנו ע"י גופים רבים ביניהם Barlow Endowment, Carnegie Hall, Fromm Foundation and the Library of Congress. שייטין הלחינה גם בעבור הרכבים נודעים: התזמורת הלאומית, תזמורת ריצ'מונד, רביעיות המיתרים "קרונוס" וקסאט", אנסמבל דה-קאפו ועוד.
לצד ביצועים רבים ליצירותיה ברחבי העולם, הן זכו להקלטות ויצאו לאור על גבי אלבומים בלייבלים מובילים כ- Centaur, Neuma, New World, Ravello, Sonora . שייטין מרצה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת וירגיניה, ארה"ב והיא המייסדת של המרכז למוזיקת מחשבים באוניברסיטה. היא הוזמנה לרצות ולהעביר כיתות אמן בקמפוסים מובילים בעולם ושימשה גם כנשיאת האיגוד האמריקאי של נשים מלחינות.
נולד בקיבוץ אפיקים ב-29 בנובמבר 1943. ב-1947 עברה משפחתו לפתח תקווה שם החל בלימודי פסנתר אצל דוד יאסר. ב-1962, עם סיום לימודיו בתיכון ע"ש ברנר, נרשם אריק שפירא ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. את לימודי הפילוסופיה סיים ב-1965. ב-1963 נרשם ללימודים באקדמיה למוזיקה בתל-אביב. בין מוריו נמנים עדן פרטוש, מרדכי סתר, אבל ארליך וארתור גלברון. ב-1970, לפני ששפירא בן ה-26 טס לניו־יורק ללמוד בבית הספר ג׳וליארד, נרצח אביו על ידי קרוב משפחה של אחד ממטופליו - הרצח הראשון של רופא במדינת ישראל, אירוע אשר השפיע עמוקות על המלחין הצעיר, שביטל את נסיעתו. עם תום לימודיו ב-1986 זכה במלגת ראש הממשלה להלחנה וב-1994 זכה בפרס ישראל להלחנה ולהוראה. אריק שפירא הלחין הן מוזיקה אקוסטית והן אלקטרונית וכן שילב בין אקוסטי ואלקטרוני. הוא כיהן כמרצה למוסיקה במחלקה למוסיקה שבאוניברסיטת חיפה מראשיתה ב-1995. בשנת 2013 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אקו"ם. יצירותיו של אריק יצאו לאור על גבי אלבומים רבים, ביניהם: "משפט קסטנר" (1992) "יצירות אלקטרוניות" (1995) "אלקטרוני פלוס" (2000)
אריק שפירא נפטר ממחלת הסרטן ב-3 בספטמבר 2015. "אריק שפירא נתפש תמיד כדמות יוצאת דופן בנוף המוזיקלי הישראלי, הן בגלל המוזיקה שלו, שהיא ייחודית בסגנון אוונגרדי־ישראלי שאין דומה לו בתחום, והן בגלל נחישותו ללכת בדרכו שלו, בלי פשרות. ... מי שהשקיע בהקשבה למוזיקה של שפירא, וידע להתגבר על הקושי המיידי שהיא מציבה, גילה מקוריות ויופי רב, תעוזה, וטביעת אצבע סגנונית מובהקת שעיקרה פירוק המרכיבים המוזיקליים, אנרגיה רבה, והמנעות ממחוות רומנטיות כמו פיתוח מוטיבים ויחסי מתח והרפיה. שפירא עצמו תיאר את המוזיקה שלו כ״ישראלית״ - משמע תזזיתית, עצבנית, מושפעת מהחמסין ומהאי־שקט של החיים כאן. כל מוזיקה שנבעה מהסגנון האירופי שלפני מלחמת העולם השנייה, לפני ״שעת האפס״ ב-1945, כדבריו, היתה בעיניו לא רלבנטית - וגם לא מוסרית. ״החטוטרת האירופאית״ הכעיסה אותו - כמו גם האוריינטליזם של המלחינים בשחר המוזיקה האמנותית הישראלית, שניסו ליצור שפה ישראלית חדשה שצומחת מתוך המסורת הקלאסית־רומנטית עליה הם גדלו ובו בזמן מערבת מרכיבים מזרחיים כביכול מהארץ החדשה אליה הגיעו." נעם בן זאב, עיתון הארץ, 3.9.15
יצירותיה של דקלה בניאל מבוצעות תדיר על ידי ההרכבים הקאמריים מובילים, אנסמבלים, תזמורות ומקהלות. בניאל מוזמנת ליצור מופעים בינתחומיים למבוגרים המשלבות מוסיקה עם אומניות במה, וכן מופעים לילדים בביצוע ההרכבים המובילים בארץ. בין השנים 2002-2010 הייתה מנהלת הרביעייה העכשווית עימה זכתה בפרסים בארץ ובעולם. משנת 2013 עד היום יוצרת קונצרטים בינתחומיים לילדים בשילוב אמנויות לגופים מוזיקליים כאנסמבל סולני תל אביב, חמישיית המתכת הישראלית, טריו אפסיונטה ועוד. משנת 2013 מנצחת על מקהלת "שבא", מיסודו של שלמה גרוניך של ילדות עולות אתיופיה, עם המקהלה מופיעה בניאל על בימות הקונצרטים המכובדות בארץ. בין עבודותיה : "מלכת הלילה" - אופרה לילדים בשילוב וידאו-ארט, "רכבות אחרות" – מופע בינתחומי בביצוע הרביעייה העכשווית, "דירה להשכיר" – קונצרט תיאטרלי בביצוע אנסמבל סולני תל אביב, "והילד הזה הוא אני" עם הסופר יהודה אטלס ומקהלת מורן, "שעת הצועניות" קונצרט בשילוב מחול בביצוע טריו אפסיונטה ועוד. במקביל לפעילותה האמנותית פועלת בניאל זה שנים רבות בפיתוח יצירתיות והעצמה של ילדים ומבוגרים מיוחדים מהספקטרום האוטיסטי ורגישות הנפש.
בין מוריה נמנים המלחינים חתן פרס ישראל אריק שפירא, פרופ' ארי בן-שבתאי, והמנצח מנדי רודן.
מלחין ירושלמי יליד ריגה, לטביה (1974). החל להלחין בהדרכתה של לאה קישנייבסקי ולמד קומפוזיציה עם צבי אבני, אהרון גורוב ועמי מעייני. בוגר לימודים משולבים באוניברסיטה העברית ירושלים, עם לימודי קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול ע""ש רובין בהצטיינות. חבר אקו"ם ואיגוד הקומפוזיטורים הישראלי. יצירותיו בוצעו ברחבי הארץ ובחו"ל (ארה"ב, סין, צרפת, סלובקיה, סרביה) ע"י מגוון מבצעים, ביניהם "Composers' Choir" מארה"ב בניצוחו של דניאל שואו, אנסמבל המאה ה-21 בניצוחו של ז'ולט נאג' עם הפסנתרן רון רגב, סולני התזמורת הקאמרית הישראלית, שלישיית "עתר" בניהולו של עופר שלי, זמרת הסופרן יעלה אביטל ונגניות העוגב נטע אירמאי ומריה ניישטדט. כתב יצירות למגוון כלים וסגנונות, מכלי סולו ועד ליצירות סימפוניות, ממוסיקה קלה ועד לקלאסית ואלקטרונית, שחלקן הושמעו ברדיו בעברית וברוסית. הוציא תקליטור בסגנון ניו-אייג' בשם "SOL – Sea Of Love" ו הלחין בין היתר את סימפוניית "הספירה לאחור", אשר מספר פרקים מתוכה שימשו בסיס לעבודות וידאו שלו שהוצגו במוזיאון לאמנות מודרנית בשנחאי ובמוזיאון ישראל. בשנים האחרונות יצירותיו של גיימן מלוות בוידאו-קליפים של נופי טבע שמצלם אביו איליה.
מחלק את זמנו בין עיסוקו כפיסיקאי ומהנדס מערכת, ובין המוסיקה – כצ'לן, פסנתרן ומלווה מלחין ומעבד. אוטודידקט בנגינת פסנתר. למד בנעוריו צ'לו אצל עוזי ויזל וקומפוזיציה אצל יצחק סדאי וזכה במלגות קרן שרת. לאחרונה השתלם בלווי ווקאלי אצל פרופ' יונתן זק. השתתף בלווי ווקאלי במסגרות שונות ובהן – האקדמיה למוסיקה בת"א, סדנת האופרה הבינלאומית בת"א וקורס קיץ 'צלילים בעמק' מטעם האקדמיה למוסיקה בירושלים, במסגרת פסטיבל כפר בלום. חובב נלהב של מוסיקה קאמרית. פעיל בהרכבים שונים של מוסיקה קאמרית ומוסיקת עולם. יוזם והמנהל האמנותי של הפסטיבל למוסיקה קאמרית ושירה אמנותית.
יעודכן בקרוב
