.
ארגנטינאים כך אומרים, הם איטלקים המדברים ספרדית, סבורים שהם בריטים אך היו רוצים להיות צרפתים. המוזיקה הקונצרטית הארגנטינית היא תוצר של תערובת מגוונת של השפעות המצטרפות לקו לאומי אופייני אחד. הלאומיות המוזיקלית הארגנטינית עמדה מגובשת גם במהלך המאה העשרים מול השטף המודרניסטי ובליל השפות המוזיקליות החדשות שבאו לאוויר העולם.
את ההיסטוריה של המוזיקה בארגנטינה ניתן לחלק לשני זרמים עיקריים: האוניברסאלי והלאומי. בשעה שרוב האוכלוסיה האירופאית של ארגנטינה מוצאה באיטליה ובספרד, המוזיקה היא בעלת הושפעה בעיקר מן המסורות המוזיקליות של צרפת ואיטליה. הדורות האחרונים של המלחינים חיפשו מקורות אוניברסליים להשראה ובעידן המודרני נוצרו גישות וסגנונות חדשים ורבים. ב-1925, מייד לאחר המהפכה הוקמו שני המוסדות המוזיקליים החשובים בארגנטינה: האופרה הלאומית והתזמורת הפילהרמונית.
שלישיית עתר מציגה תכנית קמרית הפורשת מוזיקה רומנטית, מודרנית וחריפת הבעה פרי עטם של שלושה מן המלחינים הארגנטיניים החשובים שפעלו לאורך המאה העשרים: אלברטו חינסטרה, קרלוס גואסטבינו ואסטור פיאצולה. חינסטרה וגואסטבינו השאירו קאנון מרשים של יצירות קמריות תחלקן נבצע בגרסתן המקורית וחלקן בעיבוד והתאמה לשלישיית פסנתר. את יצירתו המופתית של פיאצולה "ארבע העונות של בואנוס איירס" נגיש בגרסה הקמרית המוכרת בתוספת רעיונות מקוריים משלנו.
פירוט הרפרטואר הכללי של התכנית
התכנית בוצעה בסדרה של 12 קונצרטים ברחבי ישראל בעונת הקונצרטים 12/13 וזמינה לביצוע בהזמנה מיוחדת
