הפרוייקט הבינלאומי "חלום בתוך חלום" מציג מוזיקה עממית ישראלית , יהודית ומזרח אירופית לצד מוזיקה עכשווית להרכב קמרי ופס קול אלקטרוני שנכתבה במיוחד לפרוייקט בהזמנת שלישיית עתר. הפרוייקט כולו, נע סביב נושא החלום תוך שהוא מציג ספקטרום מוזיקלי רחב של הנושא: יצירתה של הישראלית טליה עמר בעקבות שירו של אדגר אלן פו "חלום בתוך חלום" , "חלומו של גרגור" מתוך הקלסיקה של פרנץ קפקא ביצירתה של יהודית שייטין, "חלומות נשכחים" מתוך תמונות של חיי היהודים בשטייטל האירופאי של המאה ה-19 ביצירתו של איליה לבינסון ועוד. חלק מהיצירות עושות שימוש בפס קול אלקטרוני המשמש ככלי נגינה נוסף על הבמה ומוסיף הצללות מיוחדות ומימד מרתק לסיפור הרקע של כל יצירה.
העבודה המשותפת עם המלחינים על ביצוע היצירות, בישראל ובארה"ב הייתה לתהליך יצירתי מרתק. לצד היצירות המקוריות שהוזמנו בחרנו במספר קלסיקות של המאה העשרים המקיימות דיאלוג עם החומרים העכשויים: עיבוד מקורי לריקודים הרומניים של בלה ברטוק וגרסה לשלישיית פסנתר של המחולות הישראליים של חיים אלכסנדר. במסגרת המסע לארה"ב קיימנו שלושה ימים של כיתות אמן הרצאות וסדנאות בנושא מוזיקה ישראלית ויהודית כאורחים של "קולומביה קולג'" שיקגו. כחלק מהמפגש עם הסטודנטים לקומפוזיציה נכתבו בעבור שלישיית עתר סדרה של שלישיות פסנתר מקוריות אשר הוקלטו ועובדו בשיתוף עם הסטודנטים. בהמשך, קיימנו קונצרט התרמה לישראל למען ארגון "בני ברית" באינדיאנה. . הפרוייקט "חלום בתוך חלום" בוצע ב-15 קונצרטים שונים ברחבי ישראל וארה"ב באביב 2016 ,הוקלט במרכז למוזיקה משכנות שאננים ירושלים ושודר ברדיו. חלקים מן ההקלטות זמינים להאזנה בערוץ היוטיוב שלנו.
Is all that we see or seem But a dream within a dream? Edgar Allan Poe
טליה עמר, פסנתרנית ומלחינה צעירה, זוכת פרס לנדאו, עושה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת ברנדייס, בוסטון, ארה"ב. ביצירתה "חלום בתוך חלום" אשר הוזמנה ע"י שלישיית עתר והוקדשה לה היא מציירת השתקפות של שירו של אדגר אלן פו. המשורר מעלה את השאלה: "אם תקווה היא חלום.. האם המשמעות היא כי אנו חיים בתוך חלום?" ואם חלום הוא, האם כשאנו מתעוררים אנו מקוים כי הוא יעלם? פס הקול האלקטרוני של היצירה כולל הקלטות של טקסט שנחשף ומתגלה בהדרגה ככל שהיצירה מתקדמת ומשקף רמות ושכבות שונות של מצב החלום. בהמשך לעבודות אחרות שלה, נוגעת עמר בשאלות פילוסופיות וקיומיות אשר מוטמעות במוזיקה, מספרות סיפור ומובילות את המאזין.
בוצע בבכורה עולמית, כנסיית שבעת הימים, מנהטן, ניו יורק, מרץ 2016
יצירתה של יהודית שייטין (ארה"ב) שמרבה לבנות את יצירותיה סביב סיפור, מן המקורות או מן הספרות העכשווית, מבוססת על "המטמורפוזיס" של פרנץ קפקא ועושה שימוש בפס קול אלקטרוני שנוצר בתהליך כתיבת היצירה מקולות רחש של חרקים שונים. שייטין יוצרת אינטראקציה בין צלילי הנגינה וקולות החרקים ואלה מצטרפים לדרמה המתרקמת. היצירה חוברה בהזמנת שלישיית עתר כחלק מן הפרוייקט "חלום בתוך חלום" ובוצעה בבכורה בחודש מרץ 2016. בוקר אחד התעורר גרגור סמסה מחלום בלהות, ובחלומו הוא מוצא עצמו במיטתו כשהפך לחרק איום. הוא שוכב במיטה על הגב-שיריון שלו ואם הרים את ראשו מעט יכל לראות את הבטן החומה שלו המחולקת לרצועות קשיחות. הרגליים הרבות שלו, דקיקות באופן מעורר רחמים בהשוואה לשאר הגוף. מה קרה לי? הוא חשב. זה לא היה חלום. חדרו, חדר סטנדרטי נראה בדיוק כפי שהכיר אותו והרגיש קטן ביחס לצורתו החדשה. אולי אנסה לישון עוד קצת חשב לעצמו ואז הכל יישכח, אבל זה היה חסר סיכוי כי היה מסוגל להירדם רק בשכיבה על צד ימין מה שלא היה אפשרי במצבו הנוכחי. ובכל זאת, ניסה להטיל עצמו על צד ימין אך בכל פעם התגלגל בחזרה על הגב.
ומתוך דבריה של שייטין על יצירתה "הזדהיתי עם סיפורו של קפקא בכמה מישורים – והחשוב אולי הוא הנטייה האנושית לקטלג קבוצות מסויימות בחברה בתת אנושיות מפני שהם אחרים מאיתנו. סיפורו של קפקא קורא לנו לדמיין את עצמנו בעורו של מישהו אחר מה שיעורר אותנו לאמפטיה"
"תמונות מהשטייטל" היא יצירה בת חמישה פרקים, חמש אפיזודות העוסקות בעולם שהיה ואיננו ומבחינתו של המלחין – גם לא ישוב להתקיים. המלחין עושה שימוש בסגנון הכלייזמר, במוזיקה חסידית ובמסורת המוזיקה הקלאסית/ רומנטית כשהוא מציג תמונות מחיי הקהילות היהודיות של מזרח אירופה והשטייטל – כפר יהודי בתחילת המאה העשרים. התמונות הן תמונות הדמיון והחומר המוזיקלי מציג תבניות קצב טיפוסיות לריקודים יהודיים וחומר מלודי מן העולם היהודי של הניגון והפיוט. חמשת פרקי היצירה: חלומות נשכחים, פריילך, שיר ערש, ניגון, וריקוד חסידי. היצירה מקרינה קשת של מצבי רוח ורגשות: נוסטלגיה, שמחה, שירתיות, מיסטיקה והומור. "תמונות מהשטייטל" הולחנה במקור בעבור הפסנתרן הצרפתי סטפן סבן ובהמשך עובדה לשלישיית פסנתר. המלחין היהודי אמריקאי אילייה לבינסון, היגר עם משפחתו מרוסיה לארה"ב והוא מכהן כמרצה למוזיקה בקולומביה קולג' שיקגו. במסגרת הפרוייקט "חלום בתוך חלום" תציג שלישיית עתר את יצירותיו בפני הקהל הישראלי וכן את המסורת המיוחדת ממנה צמח, מסורת מוזיקלית מפוארת של מוזיקה יהודית שמצאה דרכה מרוסייה של תחילת המאה העשרים לאירופה ולארה"ב.
מחזור הריקודים פרי עטו של המלחין והפסנתרן הישראלי ממוצא גרמני חיים אלכסנדר פורסם לראשונה בשנת 1950 כדואו פסנתר ומאוחר יותר זכה לעיבודו של המלחין לגרסת כינור ופסנתר. על בסיס זה יצר עפר שלי, פסנתרן שלישיית עתר את הגרסה לשלישיית פסנתר הנכללת בתכנית. המחזור מבוסס על שש אפיזודות עממיות. אלכסנדר השתמש בשפה צנועה כמעט מינימאליסטית כשהוא משלב מודאליות עם אלמנטים מודרניסטיים במקצבים יהודיים וארץ ישראליים טיפוסיים. חיים אלכסדר היה דמות מוכרת בסצנה המוזיקלית הירושלמית, היה ממקימי האקדמיה למוזיקה בירושלים ונודע כפסנתרן מאלתר מחונן ומרצה נערץ למוזיקה. הוא פעל ליצירת מוזיקה לאומית ישראלית שתשלב מסורת מוזיקלית יהודית עם אלמנטים ים תיכוניים. במקביל היה אלכסנדר פעי ל בסצנת האוונגארד והרבה לבקר בדרמשטט, גרמניה. היצירה נכללת ברפרטואר המרכזי של שלישיית עתר ובוצעה על במות רבות, בפסטיבל חג למוזיקה הישראלית וכחלק מתכניות המציגות מסורת מוזיקלית ישראלית.
