בתכניתה "מראות מה נבו" מציגה שלישיית עתר פרוייקט מוזיקלי אמריקאי ישראלי שיבוצע בסדרה של עשרה קונצרטים בישראל וארה"ב באביב 2015. התכנית פורשת יריעה מרתקת של מוזיקה עכשווית פרי עטם של מלחינים ישראליים ואמריקאים, מוזיקה השואבת השראה ממגוון של מקורות: תנכיים, אתניים ומסורתיים המוגשים בשפה מוזיקלית מודרנית ועכשווית. שלישיית עתר ממשיכה את דרכה בהרחבת המנעד של החוייה המוזיקלית המוגשת לקהל ובדיאלוג מת מיד בין העושר של המסורת המוזיקלית ובין האפשרויות הנועזות שמציעות הגישות החדשות במוזיקה עכשווית.
הפרוייקט נולד בעבודה משותפת עם המלחינה היהודית אמריקאית יהודית שייטין שהפרוייקט נושא את שם שלישיית הפסנתר שלה שתבוצע כחלק מהתכנית: "מראות מהר נבו". היצירה שואבת השראתה מהסיפור התנכי של משה המביט לעבר הארץ המובטחת מבלי היכולת לממש אותה. שייטין, בשפה חדה ומדוייקת מציגה יצירה קמרית בעלת שטף, אנרגטיות והצללות חריפות בתוך צורה מסורתית של שלושה פרקים.
גם בשלישיית הפסנתר המופתית של המלחין הישראלי בנימין יוסופוב ניתן לשמוע את השילוב של שפה מוזיקלי עכשווית עם נוכחות נהדרת של אלמנטים והצללות מן התרבות המסורתית: היהודית, הערבית, הארמנית ואף האפריקאית. היצירה הוקדשה ל"שלישיית תל-אביב" בשנת 2000 וזכתה לתגובות נלהבות של הקהל. כחלק מהתכנית הוזמנה יצירה מקורית מן המלחין הישראלי אלכס ווסרמן "זמר". היצירה אשר מוקדשת לשלישיית עתר תבוצע בבכורה עולמית כחלק מהסדרה. את "זמר" בחר ווסרמן לחבר כסדרת וארציות לשלישיית פסנתר על שירו של שלונסקי בלחן של מרק לברי. היצירה יוצאת מן המודאליות של הלחן המקורי ומפתחת אותה בשפתו הכרומטית של המלחין.
יצירתו הססגונית והכריזמטית של המלחין היהודי אמריקאי פאול שונפלד "קפה מיוזיק" מציגה חגיגה שלמה של פולקלור אמריקאי ויהודי, מוזיקת כלייזמר, השפעות ג'אז ובלוז, ראגטיים ואת כל אלה מקפל המלחין בתוך צורה מסורתית של יצירה רומנטית קלאסית. שונפלד משחק ביצירתו בחומרים מוזיקליים "גבוהים" ו"נמוכים" ,בוחן את היחסים ביניהם ומוצא נוסחה המשלבת תחכום ופופולריות בהומור רב. היצירה זוכה לפופולריות גדלה והולכת על הבמות ושלישיית עתר הכירה אותה לראשונה לקהל הישראלי בתכניתה "קמרי ג'אז" שבוצעה על מיטב הבמות בארץ בעונת 2007. את התכנית יחתום אוסף עיבודים מקוריים לשירים פופולריים ישראליים פרי עטם של המלחין עמית ויינר ושל פסנתרן שלישיית עתר, עפר שלי. בין השירים: "ירושלים של זהב" לנעמי שמר, "שיר אהבה" של מתי כספי, ו"קטונתי" של יונתן רזאל לטקסט מן המקורות.
בשלישיית הפסנתר הנושאת את הכותרת "מראות מהר נבו" הושפעה שייטין מן המעמד התנכי של משה המשקיף ממרומי הר נבו אל עבר הארץ המובטחת אליה לעולם לא יגיע. השפה המוזיקלית של היצירה דרמטית ועשירה ובנוייה על אלמנטים ריתמיים דומיננטיים. בהערותיה ליצירה כותבת שייטין: "המעמד של משה המשקיף מהר נבו מקביל לחלום המשתקף בנאומו של מרטין לותר קינג בשעתו. אדם החותר למטרה נעלה שהיא מחוץ להישג ידו. משה אכן הוביל את עמו אל הארץ המובטחת ומטרה זו היתה חשובה יותר מכך שהוא עצמו יגיע אליה. ברקע לכתיבת היצירה עומדת גם פרספקטיבה אישית של המלחינה שחוותה שנה של חיים בישראל בצעירותה ונופי הארץ המונומנטליים השאירו עליה חותם עז. באוירה המיוחדת שלה ובמבט ההיסטורי, מציגה היצירה מעין סיפור בשלושה פרקים. הראשון מציג את המאבק של המסע. השני הוא מעין מדיטצייה על אמונה והשלישי עוסק בקבלה של הגו רל. היצירה הוזמנה ע"י האנסמבל הקמרי של גארת' נוואל ובוצעה בישראל לראשונה בידי שלישיית עתר ב 2015.
היצירה "זמר" אשר נכתבה במיוחד לפרוייקט מבוססת על שיר עברי עממי מאת המלחין מרק לברי. היצירה כתובה בפרק אחד ובנויה כנושא וואריציות כך שהיא משלבת בין המלודיה המודאלית של לברי והשפה הכרומטית ואקספרסיבית של וסרמן. ב"זמר" עושה המלחין שימוש גם בכתיבה פוליפונית בסגנון קונטרפונקט והמלודיה המקורית עוברת שינויים ריתמיים והרמוניים עד לבניית אינטנסיביות גדולה לקראת סופה. היצירה הוקלטה במרכז למוזיקה משכנות שאננים ושודרה ב"קול ישראל".
שלישיית הפסנתר של הישראלי בנימין יוסופוב היא אחת היצירות המרתקות שנכתבו בעשור האחרון למדיום הקמרי הזה. היצירה הוזמנה על ידי המרכז למוסיקה ירושלים "משכנות שאננים" ובוצעה לראשונה על ידי שלישיית תל-אביב במרץ 2000. היא בנויה בצורה מסורתית של שלושה פרקים :מהיר איטי ומהיר, ויש לה אורך נשימה רחב וקוים ארוכים מאד, ממש לפי צורת הכתיבה המורחבת של סוף הרומנטיקה. המלחין מנהל דיאלוג עם העולם הטונאלי של הפוסט רומנטיקה ועונה בתוך המוזיקה על השאלה: האם יש עוד מקום לכתיבה מן הסוג הזה, האם יש עוד מה לחדש בשפה שרבים טענו במהלך המאה העשרים כי הגיעה למיצוי מוחלט. יוסופוב עושה שימוש באלמנטים שהם חלק מוכר בשפה שלו: מוזיקה אתנית, תבניות ריתמיות אקזוטיות ובלתי סימטריות ואפקטים מיוחדים רבים ולעיתים אף קיצוניים בהם הוא משתמש כדי להעביר את המאזין אל נופים רחוקים ואל מצלולים של כלי נגינה עממיים. אין ספק כי במובן זה היצירה מתקשרת גם עם המלחין שוסטקוביץ. יוסופוב בכתיבתו מנהל דיאלוג רב תרבותי ונועז עם עולמות מוזיקליים רבים ומצליח לשזור את כל אלה ליצירה אחת, דרמטית, מרתקת ומרשימה מאד. היצירה מאתגרת מאד לביצוע ומתאפיינת בדרישות טכניות גבוהות מן הנגנים. יוסופוב נולד בטאג'יקיסטאן ורכש את השכלתו המוסיקאלית בקונסרבטוריון צ'יקובסקי במוסקבה, ומאוחר יותר גם קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן בארץ וזכה בפרס ראש הממשלה למלחינים. יוסופוב מרבה לשתף פעולה עם הכנר מקסים ונגרוב. הוא נחשב למלחין מוערך מאד ויצירותיו מבוצעות תדיר בישראל וברחבי העולם. זוהי הפעם השנייה שהיצירה נכללת בתכניות של שלישיית עתר, הראשונה היתה כחלק מפסטיבל "חג למוזיקה הישראלית", ספטמבר 2008
היצירה חוברה בשנת 1911 לאחר פגישתו רבת המשמעות של יוסף אחרון עם סמואל רוזובסקי, נשיא האגודה לקידום מוזיקה עממית יהודית שנוסדה בסנט פטרסבורג ב – 1908. המלודיה היא נעימה חסידית עממית שאחרון נשא כזכרון ילדות. היצירה הפכה לימים להדרן החביב על הכנר יאשה חפץ מה שהפך אותה ליצירה הידועה ביותר של יוסף אחרון.
סויטה וירטואוזית בחמישה פרקים על נושאים נבחרים מתוך הקלסיקה האמריקאית הנודעת "סיפור הפרברים" מאת לאונרד ברנשטיין. ליצירה גרסאות רבות – תזמורתיות וקמריות. בתכנית זו בחרנו להציג גרסה מקורית משלנו הממשיכה את עיבודו של פנפורטה ומרחיבה אותו לסויטה שלמה.
עיבוד קמרי מקורי לשירו של היוצר הישראלי יונתן רזאל המבוסס על טקסט מספר בראשית
הדף בבנייה
