.
האלבום של ארוו פארט מהנה כמו זלילה של סוכריות גומי. קובע אמיר מנדל, מבקר המוזיקה של עיתון הארץ (קישור למאמר). פארט הוא בין המלחינים החיים המושמעים ביותר בעולם בימינו וקשה להתכחש לכישוף שיצירותיו מפעילות על המאזין. ארוו פארט נולד באסטוניה ב-1935 ,הושפע רבות ממלחינים רוסיים של המאה העשרים והתעמק בשפות החדשניות של התקופה. בהמשך מצא את דרכו אל מעמקי המוזיקה העתיקה והשירה הגרגוריאנית ופיתח מודלים של הרמוניות עתיקות המוגשות בסגנון המינימליזם.
במקביל לחיפושי הדרך האומנותיים שלו עבר פארט תהליך של חזרה בתשובה והתקרב אל הדת תוך שהוא ממיר את דתו לנצרות רוסית-אורתודוקסית. חלק מאותו כישוף של המוזיקה של פארט נעוץ אולי בפשטות ובמרקם השקוף של יצירותיו המפתות אותך להעמיק מבט פנימה אל תוך אקווריום שקוף שבתוכו עולמות מרתקים המשתנים בקצב רך ומדוד המאפשר לעקוב אחריהם כמהופנט.
שני הצירים שאותם מייצגת כתיבתו של פארט הם אלה שסביבם נעה התכנית שרקמנו: הציר המשקיף מן המוזיקה העכשווית ועד העתיקה תוך התעלמות כמעט מתקופות הביניים, והציר השני – הוא זה החילוני דתי – בין קודש לחול.
השילוב בין מוזיקה מן העת העתיקה ומוזיקה עכשווית בכפיפה אחת מתקבל כיום בטבעיות בקרב קהל הקונצרטים ויוצר דיאלוג מעניין המספק נקודת מבט על זמנית שגם מציגה את המשבר שחוו מוזיקאים רבים במאה העשרים כשחשו שעליהם להפנות את המבט רחוק אל מקורות המוזיקה המערבית כדי לפלס דרכים ולענות כעל שאלות בדבר עתידה של המוזיקה.
אוסף היצירות שנבחרו מבוצעות בגרסה קמרית מקורית או בהתאמות קלות לתזמור של ההרכב. בחלק מהקונצרטים אירחנו את הזמרות מיכל אוקון ואלה וילהלם בביצוע יצירות מופת לטקסטים נוצריים דתיים וחילוניים.
רפרטואר התכנית נתון לשינויים מעונה לעונה
מוקדש לשלישיית עתר*
